רש"י על נדה מ׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדה מ׳ ב:ג׳
3 וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָן, וְהַנִּתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, מִנַּיִן?
פירוש רש"י על נדה מ׳ ב:ג׳
3 ושקבלו פסולין את דמו וזרקוהו - כגון בעל מום או שאר פסולין. ולהכי נקט קבלו פסולין ולא נקט ששחטוהו פסולין שהשחיטה כשרה בפסולין כדתנן זבחים דף לא: כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה:
4 והנתנין למעלה - מחוט הסיקרא דקי"ל חטאת בהמה למעלה דכתיב בה קרנות ועולה למטה:
5 הנתנין בפנים - על מזבח הפנימי כגון פר העלם דבר ופר כהן משיח:
6 והחטאת ששחטו שלא לשמן - להכי נקט פסח והחטאת דקיימא לן זבחים דף ב. כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין חוץ מפסח וחטאת: